מוסר ועסקים הוא אחד הקורסים היותר נפוצים באוניברסיטה הפתוחה. במסגרת קורס מוסר ועסקים הסטודנט לומד על תיאוריות מוסר שונות ועל כל גישת מוסר ועסקים בפרקטיקה היום יומית.
מוסר ועסקים – מיתוסים
מיתוס מסביר את המציאות על טיבם של עסקים. מצד אחד המיתוס מתקיים ומצד שני תמיד נוכל להגיד שזה לא המצב.
מיתוס השוק כגונגל – המטרה מקדשת את האמצעים. מיתוס זה של מוסר ועסקים מתאר את העולם העסקי כזירה פרועה שכל אחד עושה בו מה שהוא רוצה והחזק שורד. מצד אחד לא רואים כיצד מוסר ועסקים עולים בקנה אחד עם הג’ונג’ל ומצד שני מוסר ועסקים הם אלו שהביאו את התחרות לעוצמה זו
מיתוס העסקים כמשחק – לפי מיתוס זה כללי המשחק בעסקים הם שונים מהכללים שאנו מכירים במוסר ועסקים. נצפה מאיש מכירות לדבר באופן שונה כאשר הוא מוכר מוצר ללקוח פוטנציאלי מאשר שהוא מוכר אותו לחבר. מי שמאמין שמיתוס זה אכן מתקיים, טוען למעשה שעולם העסקים פועל על פי כללים ידועים, למשל החוק, וכל מה שחוקי הוא מוסרי ולגיטימי ולכן אין צורך בשיקול דעת של מוסר ועסקים בעולם העסקי.
מוסר ועסקים – תחליפי מוסר
השוק כתחליף מוסר ועסקים – על פי תיאוריה זו השוק מהווה תחליף אמיתי למוסר ועסקים משום שאם כולם ממקסמים את התועלת שלהם אז כוחות השוק יביאו אותנו למצב של מקסימום תועלת. המחיר יהיה תחרותי. הזבן בחנות יתנהג אלינו יפה כי זה משתלם לו ולא כי זה מוסרי. בפועל השוק נכשל כי לא הכל מסחור, לא הכל קניין פרטי, קיימים מוצרים ציבוריים ובעיות טרמפיסט שונות שיש להתייחס אליהן, לא ניתן באמת לקחת הכל בחשבון ועוד. כך שהשוק לא מהווה תחליף מוסר אמיתי למוסר ועסקים.
הארגון כתחליף מוסר ועסקים – מצד אחד הארגון יכול באמצעות כללים ונהלים ליצור תחליפי מוסר ועסקים. הארגון נכשל כתחליף מוסר ועסקים מסיבות שונות ובהן – מאבקים על כוח ושליטה, המודל הבירוקרטי מנוכר לדרישות החיים, קיימת בעיית נציג, קשה לשלוט בעובדים ובפעולות שלהם, תסמונת הראש הקטן של העובדים, שינוי מקריירת החיים. סיבות אלו ואחרות הביאו לשינוי בתפיסת הארגון כתחליף מוסר ועסקים.
צרו קשר לקבלת עזרה במוסר ועסקים
החוק כתחליף מוסר ועסקים – החוק אמור לתת לנו מסגרת אשר מכתיבה את כללי המוסר ועסקים. כאשר יש החוק, החוק מהווה את המינימום של המוסר ועסקים אליו אנו מחויבים. החוק נכשל כתחליף מוסר ממגוון סיבות: החוקים לא מבטאים את רצון העם אלא את רצונם של פוליטיקאים ולוביסטים, לשון החוק היא כללית ולא ניתן להבין במפורש מהי ההתייחסות של החוק, החוק עצמו נמנע מלהתערב יתר על המידה בהחלטות לגיטימיות של החברות השונות, החוק גם מגיב באיחור ורק לאחר שהבעיה כבר הגיעה והתממשה.
מוסר ועסקים – גישות מוסר
גישת התועלתנות במוסר ועסקים – מעשה הוא מעשה מוסרי רק אם אין מעשה אחר שניתן היה לעשות במקומו ולקבל תוצאות טובות יותר. על פי גישה זו במוסר ועסקים נבקש לבדוק את התועלות החיוביות והשליליות הנובעות מהמעשה ונבחן אם סך התועלות הם שליליות או חיוביות
גישת הציווי המוחלט של קאנט במוסר ועסקים – על פי גישה זו של קאנט “עשה מעשייך רק על פי אותו הכלל המעשי, אשר בקבלך אותו, תוכל לרצות גם כן כי יהיה לחוק כללי” או בחלופה העממית יותר “אל תעשה לחבריך מה ששנוא עלייך”. על פי גישה זו לא נעשה לאדם מה שלא היינו רוצים שיעשו לנו. הציווי השני של קאנט הוא ” עשה פעולתך כך שהאנושות, הן שבך והן שבכל איש אחר, תשמש לך לעולם גם תכלית ולעולם לא אמצעי בלבד” ובעצם ציווי זה אנו אוסרים להתייחס אל האדם כאל אמצעי בלבד, אלא כמטרה.
גישת הצדק ע”פ רולס
ע”פ רולס הגישה השוויונית מכירה בשוויון ערך האדם. חלוקת המשאבים צריכה למצוא את האיזון הנכון בין בני האדם השונים תוך דגש על חיזוק החלשים. זה בא לידי ביטוי למשל במיסים אשר משולמים באופן שונה בין האנשים בחברה – הם לוקחים יותר מהחזק ופחות מהחלש. לפי רולס לכל אדם יש זכות למכלול זכויות וחירויות נרחב ואסור שהזכויות השונות של הפרטים יתנגשו. כמו כן, אי שוויון יהא מוצדק אם הוא משפרא את מצבם של כולם וגם של החלשים ביותר במשק וגם באותו הזמן מבטיח שוויון הזדמנויות.
עבודה סמינריוניות ופרה סמינריון במוסר ועסקים דורשים יישום מלא של כל הנושאים האלו ואף מעבר. היישום אינו קשה ומסובך, אך הוא דורש היכרות טובה עם החומר הנלמד במוסר ועסקים.
