המאמר יעסוק בפירוט והסבר על ארבעת דרכי איסוף המידע במחקר האיכותני, בנוסף יפרט וידגים באילו מקרים רצוי להשתמש בכל אחת מהדרכים.
איסוף המידע במחקר האיכותני מתחלק לשניים, מידע ראשוני ומידע משני. דרכי איסוף המידע הראשוני הינן: ראיונות עומק וקבוצות מיקוד, דרכי איסוף המידע המשני הינן: תצפית וניתוח תוכן. בנוסף, קיימת דרך איסוף מידע נוספת השייכת לשני סוגי המידע, ראיון מאזכר.
להלן הדרכים לאיסוף הנתונים של מחקר איכותני:
הדרך הראשונה לאיסוף מידע ראשוני הינה ראיון עומק, מקור המידע המרכזי ברוב המחקרים האיכותניים. ראיון העומק הינו ראיון שאינו מובנה, בעל שאלות פתוחות ומכווינות, המאפשרות לנחקר לשתף את החוקר בחוויה, בתחושות ובמחשבות שלו לגבי הסוגיה, בנוסף לפתח את הדיון לנושאים המעסיקים אותו. מטרתו של ראיון העומק הינה להבין את החוויה של הנחקר בנוגע לסוגיה הנחקרת, להבין את תפיסתו בנוגע אליה ולקבל מידע נוסף ועמוק לגביה. דוגמא למקרה בו ניתן להשתמש בראיון עומק: מחקר על מלחמה מסוימת, ראיון של אדם שנלחם במלחמה במטרה להבין את החוויה שהוא עבר לעומק.
הדרך השנייה לאיסוף מידע ראשוני הינה קבוצת מיקוד. קבוצת מיקוד הינה ריאיון קבוצתי, אשר מרבית המידע שנאסף דרכו הינו על האינטראקציה שמתקיימת בין המשתתפים ולאו דווקא על הנאמר בריאיון. איסוף מידע מסוג זה מאפשר לחוקר לבחון את הסיטואציה החברתית, את ההשפעה של המשתתפים האחד על השני ואת האופן בו נתפסת הסוגיה הנחקרת על ידי אנשים שונים. בקבוצת המיקוד משתמשים בשני מקרים, הראשון, כאשר החוקר זקוק לגישוש לגבי הנושאים העיקריים בסוגיה שהוא רוצה לחקור, הוא יכול להשיג זאת על ידי העלאת הסוגיה בקבוצת המיקוד ובחינת הנושאים שעולים בהקשר אליה. במקרה השני, כאשר החוקר ביצע מספר ראיונות עומק והוא מעוניין להרחיב את אוכלוסיית המחקר, הוא יכול להשתמש בקבוצת מיקוד. קבוצת המיקוד יכולה להיות מורכבת ממספר משתתפים שעברו ראיונות עומק על ידי החוקר או ממשתתפים אחרים העונים על הפרמטרים. דוגמא למקרה בו ניתן להשתמש בקבוצת מיקוד: הרגל מגונה שקיים קושי להודות בו, התמכרות כלשהי, מול משתתפים החווים דבר דומה יהיה קל יותר לדון בעניין, לאחר שבוצעו עם המרואיינים ראיונות עומק ירצה החוקר לצפות בהתנהגותם בקבוצה.
דרך לאיסוף מידע משני הינה תצפית. תצפית הינה רישום ותיעוד של אירועים חברתיים שמתרחשים בסביבה שנבחרה לביצוע המחקר, על ידי החוקר. ישנם סוגים שונים של תצפיות, הנמצאים על רצף בין תצפית משתתפת, בה החוקר לוקח חלק באוכלוסייה הנחקרת ונטמע בתוכה, לבין תצפית טהורה, משמע שהחוקר אינו משתתף או מעורב כלל במתרחש, אלא צופה מהצד. בנוסף, תצפית מגששת, מטרתה לגשש כאשר חוקרים נושא חדש, טרם מיקוד הנושאים הנחקרים. לבחירה בסוג התצפית קיימת השפעה רבה על המידע שייאסף. דוגמא למקרה בו ניתן להשתמש בתצפית: תצפית משתתפת– חקר כת מסוימת, החוקר לוקח חלק במנהגי הכת על מנת שיוכל להבין אותה לעומק. תצפית טהורה– החוקר מעוניין להבין התנהגות ילדים אחד כלפי השני ללא מבוגר אחראי, הוא מבצע תצפית בגן ילדים וצופה מהצד ללא התערבות במתרחש. תצפית גישוש– החוקר מצלם תמונה של בעל חיים שטרם נראה ולאחר מכן עליו להחליט באילו נושאים להתמקד במחקר.
ראיון נוסף בו משתמשים לאיסוף מידע, אשר משתייך לסוג המשני והראשוני, הוא ראיון מאזכר. ראיון זה מתבצע לאחר ובנוגע לתצפית שנעשתה, מה שהופך אותו למשני, ובו החוקר שואל את הנחקר שאלות מסייעות לגבי התצפית. משמע, שאלות הבהרה, מיקוד וכו’ אשר יסייעו לו בהבנת התצפית. דוגמא למקרה בו ניתן להשתמש בראיון מאזכר: חוקר שביצע תצפית טהורה על גן ילדים והתנהלותם של הילדים, לאחר מכן מבצע ראיון מגשש עם הגננת ושואל אותה שאלות לגבי הדברים שראה.
דרך נוספת לביצוע מחקר איכותני על ידי איסוף מידע משני הינה ניתוח תוכן. בדרך זו, החוקר אוסף מידע ממסמכים שקיימים, כגון: עיתונים, מכתבים, תמונות, הודעות, צילומים, הקלטות, פרסומות וכו’. בדרך זו החוקר עשוי להיחשף למידע שלא יוכל לקבל מהנחקר עצמו, אך הוא אינו ראשוני מכיוון שלא מתקבל מהאדם עצמו. דוגמא למקרה בו ניתן להשתמש בניתוח תוכן: חוקר המעוניין לחקור את חייו של אריק איינשטיין, פונה לעיתונות ולמסמכים שהתפרסמו לגביו, אוטוביוגרפיה וכל מסמך שייתן לו מידע.
לסיכום, המאמר מציג ארבע דרכים עיקריות לאיסוף מידע במחקר האיכותני: ראיון, תצפית, קבוצת מיקוד וניתוח תוכן(שהרחבתי עליהם במאפיינים ואתגרים במחקר איכותני). ניתן לראות כי בחלק מהדרכים קיימות תת דרכים נוספות. האופן בו ייאסף המידע תלוי ברובו בבחירת החוקר.
מאמר זה נכתב על ידי חברת Write2Me.
